Daf 44a
וְטוּמְאָה נַעֲשֶׂה בָּהּ מְטַמֵּא כַּמִּיטַּמֵּא, קַל וָחוֹמֶר מִתִּגְלַחַת: וּמָה תִּגְלַחַת שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלֹשִׁים — עָשָׂה בָּהּ מְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ, טוּמְאָה, שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל — אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ מְטַמֵּא כַּמִּיטַּמֵּא?
וְיַיִן יִסְתּוֹר שְׁלֹשִׁים יוֹם, קַל וָחוֹמֶר מִתִּגְלַחַת: וּמָה תִּגְלַחַת שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ — סוֹתֶרֶת, יַיִן, שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ — אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּסְתּוֹר? מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם גִּידּוּל שֵׂעָר, גַּבֵּי יַיִן הָא קָאֵים שְׂעָרוֹ.
Rachi (non traduit)
מידי הוא טעמא. דתגלחת דסותר אלא משום דבעינן דתיהוי ליה גידול שיער ואילו הכא גבי יין למה ליה למיסתר הא קאי שערו דחזי לגילוח:
Tossefoth (non traduit)
ומה תגלחת שהותרה מכללה סותרת. וא''ת מה לתגלחת שכן עשה בה מגלח כמתגלח תאמר [ביין] שלא עשה משקה כשותה וי''ל דמהאי טעמא נעשה בו משקה [כשותה] אבל בתר דמשני דיין [אינו סותר] דין הוא דלא נעשה בו משקה כשותה הואיל דלא סותר:
וְתִגְלַחַת לֹא תִּסְתּוֹר כְּלָל, קַל וָחוֹמֶר מִיַּיִן: וּמָה יַיִן שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ — אֵינוֹ סוֹתֵר, תִּגְלַחַת שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּסְתּוֹר? בָּעִינַן גִּידּוּל שֵׂעָר, וְהָא לֵיכָּא.
Rachi (non traduit)
בעינן גידול שיער. כדי לקיים בו מצות גילוח ביום הבאת קרבנותיו וליכא:
Tossefoth (non traduit)
תגלחת שהותרה מכללה אינו דין שלא תסתור. וא''ת טומאה תוכיח וי''ל מה לטומאה שכן סותרת את הכל:
וְתִגְלַחַת לֹא תּוּתַּר מִכְּלָלָהּ, קַל וָחוֹמֶר מִיַּיִן: וּמָה יַיִן שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר — לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, תִּגְלַחַת שֶׁסּוֹתֶרֶת — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תּוּתַּר מִכְּלָלָהּ? אָמַר רַחֲמָנָא: ''רֹאשׁוֹ'', וְאָמַר רַחֲמָנָא: ''זְקָנוֹ''.
Rachi (non traduit)
אמר רחמנא ראשו וזקנו. דמייתרי כדאמרינן לעיל להתיר למצורע נזיר לגלח:
אָמַר קְרָא: ''תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ'', קְרִי בֵּיהּ: לֹא יַעֲבוֹר הוּא, וְלֹא יַעֲבוֹר לְאַחֵר.
וְתִגְלַחַת לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ מְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה: וּמָה טוּמְאָה, שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל — לֹא עָשׂוּ בָּהּ מְטַמֵּא כַּמִּיטַּמֵּא, תִּגְלַחַת, שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם — לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ?
אָמַר קְרָא: ''וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ'', לִמְטַמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ.
Rachi (non traduit)
אמר קרא וטמא ראש נזרו למטמא ראש נזרו. מדלא כתיב וטמא לו ראש נזרו:
Tossefoth (non traduit)
אמר קרא ראשו. גבי מצורע להתיר מצורע נזיר:
אָמַר קְרָא: ''וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ'', טוּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, וְאֵין תִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל.
וְהַתִּגְלַחַת תִּסְתּוֹר אֶת הַכֹּל, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה: וּמָה טוּמְאָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ בָּהּ מְטַמֵּא כַּמִּיטַּמֵּא — סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, תִּגְלַחַת, שֶׁעָשׂוּ בָּהּ מְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ — אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּסְתּוֹר אֶת הַכֹּל?
Rachi (non traduit)
תגלחת שעשה בה מגלח כמתגלח. שהמגלח את הנזיר עובר בלאו כדלקמן תער לא יעבור על ראשו קרי ביה לא יעביר ליה אחר:
ומה טומאה שלא עשה מטמא כמיטמא. שהמטמא את הנזיר אינו עובר עליו וכדמוכח בסמוך:
Tossefoth (non traduit)
שעשו בה המגלח. את הנזיר כמתגלח כנזיר עצמו וילקו שניהן כדדרשינן בסמוך:
שלא עשה מטמא כמיטמא. מטמא הנזיר אינו לוקה:
אָמַר קְרָא: ''וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ'', טוּמְאָה סוֹתֶרֶת וְאֵין הַיַּיִן סוֹתֵר.
Tossefoth (non traduit)
כי טמא. (מעיקרו סותר כי טמא) נזרו מיעוטא הוא:
וְיַיִן יִסְתּוֹר אֶת הַכֹּל, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה: מָה טוּמְאָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ — סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, יַיִן שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ — לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּסְתּוֹר?
וְיַיִן יוּתַּר מִכְּלָלוֹ, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה: מַה טוּמְאָה שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת — הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ, יַיִן שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר — אֵינוֹ דִּין שֶׁיּוּתַּר מִכְּלָלוֹ? אָמַר קְרָא: ''מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר'', לֶאֱסוֹר יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת.
Rachi (non traduit)
לאסור יין מצוה. שנשבע עליו כיין רשות וכדר''ש בפ''ק דמסכתין (דף ג:) והאי דמותר בקידושא ואבדלתא דלא חשיב ליה הותר מכללו משום דלא חל עליו מעולם נזירות משום דנשבע ועומד מהר סיני הוא ומותר מכללו לא קחשיב ליה אלא היכא דחייל ואח''כ מישתרי בהו:
ויין יותר מכללו. כגון גבי יין מצוה שנשבע עליו לשתותו מק''ו ומה טומאה כו':
Tossefoth (non traduit)
אמר קרא מיין ושכר. דמיותר כדאמרינן בפ''ק (לעיל נזיר דף ג:):
ויין יותר מכללו. למי שנשבע שאשתה:
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא''. לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה.
Rachi (non traduit)
גמ' ת''ל לאביו ולאמו לא יטמא. מכדי כתיב על כל נפשות מת לאביו למה לי אלא להכי הוא דאתא דלאביו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה:
גְּמָ' וְטוּמְאָה לֹא תּוּתַּר מִכְּלָלָהּ, קַל וָחוֹמֶר מִיַּיִן: וּמָה יַיִן שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, טוּמְאָה שֶׁסּוֹתֶרֶת — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תּוּתַּר מִכְּלָלָהּ?
וְחוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִבַּתִּגְלַחַת, שֶׁהַטּוּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן. וְתִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלֹשִׁים, וְאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן.
Rachi (non traduit)
שהטומאה סותרת את הכל. אפילו בנזירות מרובה:
ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים יום. ואפילו בנזירות מרובה:
וחייבין עליה קרבן. אשם ותורין או בני יונה:
חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת, שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, וְטוּמְאָה וְתִגְלַחַת הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה.
Rachi (non traduit)
מתני' וטומאה ותגלחת הותרו. בתגלחת מצורע ובמת מצוה:
Tossefoth (non traduit)
חומר ביוצא מן הגפן שלא הותר מכללו. לאסור יין מצוה כיין הרשות שאם נשבע שאשתה ואח''כ נדר בנזיר אסור [ביין] ותגלחת הותרה בתגלחת מצורע [כדאמרינן לקמן] (דף נח.) מראשו וטומאה הותרה במת מצוה:
מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה, וְהַתִּגְלַחַת, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת — סוֹתְרִין, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן — אֵינוֹ סוֹתֵר.
Tossefoth (non traduit)
והיוצא מן הגפן אינו סותר. בהדיא ממעטינן ליה בגמ':
חומר בטומאה ובתגלחת שסותרין. טומאה בהדיא כתיב והימים הראשונים יפלו ותגלחת שסותרת שלשים כדאמרינן לקמן משום דבעינן גידול שיער כדי גידול שיער סתם נזירות שיהא השער בשעת תגלחת מצוה:
וְאָמְרוּ: ''לְאָבִיו'' — בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר.
Rachi (non traduit)
ואמרו לו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר. ולאחר שלש שנים אי אפשר לו שאינו חסר:
הָהִיא נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה הִיא. וְרַב דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּת אָבִיו שֶׁל רַבִּי יִצְחָק בְּגִינְזַק, וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּהוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּבָא וְשָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן אֱלִישָׁע וְאַרְבָּעָה זְקֵנִים [שֶׁעִמּוֹ],
Rachi (non traduit)
דתניא מעשה שמת אביו של רבי יצחק הכהן בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים ובא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וד' זקנים שעמו. מהו ליטמא ולהביאו בקברי אבותיו:
הא נמי ר''י היא. כלומר הוא דאמר כר''י ורב [חסדא] דאמר כי האי תנא:
Tossefoth (non traduit)
ובאו והודיעוהו לאחר ג' שנים ושאל את ר' יהושע בן [אלישע]. זקנו שהיה רוצה לקברו בקברי אבותיו ואמר לו לאביו בזמן שהוא שלם:
יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא לַשִּׁדְרָה וְלַגּוּלְגּוֹלֶת וּלְרוֹב בִּנְיָינוֹ וּלְרוֹב מִנְיָינוֹ שֶׁל אֲחֵרִים. אָמַרְתָּ: מָה אֲחוֹתוֹ מְיוּחֶדֶת שֶׁגּוּפָה תָּלוּי בּוֹ, וּמִיטַּמֵּא לַשִּׁדְרָה וְלַגּוּלְגּוֹלֶת וּלְרוֹב בִּנְיָינָהּ וּלְרוֹב מִנְיָינָהּ, אַף כֹּל שֶׁגּוּפוֹ תָּלוּי בּוֹ — מִיטַּמֵּא לַשִּׁדְרָה וְלַגּוּלְגּוֹלֶת וּלְרוֹב בִּנְיָינוֹ וּלְרוֹב מִנְיָינוֹ.
Rachi (non traduit)
שגופה תלוי בה. בשדרה וגולגולת שבכך עיקר הגוף תלוי או בזה או בזה אף כל בשאר קרובים יכול ליטמא או בשדרה או בגולגולת או ברוב בניינו או ברוב מניינו ואע''פ שהוא חסר משאר הגוף וש''מ דמותר ליטמא לאביו אע''פ שהוא חסר ותיקשה דרב חסדא דהאיכא ר''א בן יעקב דקאמר נמי הכי ושמע מינה דלכולי עלמא לית להו דרב חסדא דאמר בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר:
יכול. באחותו שהוא מותר אבל לא בשל אחרים לא בשדרה ולא בגולגולת על שאר קרובים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source